חווה חקלאית ירדן בע"מ נ' סבגי

פסק דין

בפני תביעה לתשלום סך 8,678 ₪, שהוגשה כנגד הנתבעת לפרעון חוב נטען בגין אספקת מוצרי ניקיון.

תמצית טענות הצדדים:

לטענת התובעת, ביום 03/03/10 רכש הנתבע מוצרי ניקיון בסך 9,218 ₪. מאחר שלנתבע ניתן זיכוי בסך 540 ₪, יתרת חובו של הנתבע הינה ע"ס 8,678 ₪, יתרה שלא נפרעה לנוכח קשיים כלכליים נטענים, אליהם נקלע הנתבע.

דין טענות הנתבע לפגמים במוצרים שסופקו, לגישת התובעת, להדחות. במשך קרוב ל- 20 שנה בהן סיפקה התובעת מוצרים לנתבע, מעולם לא התלונן הנתבע אודות טיב המוצרים שסופקו. העובדה שאין בידי הנתבע כל אסמכתא המעידה על פניות בנדון לתובעת וכן, שהנתבע המשיך לבצע רכישות מהתובעת גם במהלך שנת 2012, מבלי שעשה דבר להחזרת המוצרים הפגומים לטענתו, מעידה על שאין דבר מאחורי הנטען.

אליבא דנתבע, במהלך שנים רבות רכש מהנתבעת מוצרים שונים בגינם שולמה לתובעת מלוא התמורה. במהלך התקופה בה רכש הנתבע מוצרים מהתובעת, היו מספר מקרים בהם רכש מוצרים שסופקו כשהם פגומים. במקרים אלו, הושבו המוצרים לתובעת, אשר זיכתה את הנתבע בהתאם לערכם.
במהלך שנת 2008 רכש הנתבע מהתובעת מוצרים מסוג "ריצפז". בתוך זמן קצר התברר, שהמוצרים פגומים והם הושבו לנתבע ע"י לקוחותיו. הנתבע הביא את האמור לידיעת התובעת, כמקובל בהתאם לנהלי העבודה ביניהם, ודרש כי המוצרים ילקחו בחזרה והוא יזוכה בגין שווים. למרות שהתובעת התחייבה לקחת בחזרה את המוצרים הפגומים ולהשיב לנתבע את כספו, לא עשתה כן ועד היום ממתינים בבית העסק 80 קרטונים כשבכל אחד מהם 6 יחידות של "ריצפז". לטענת הנתבע, שווי המוצרים נכון לאותו המועד הינו כ- 4,640 ₪. הוא הדין גם ביחס למוצרים נוספים שהיה על התובעת לאסוף בשל פגמים, אשר שווים נאמד בסך 1,160 ₪.
מאז פרשת מוצרי "ריצפז" הפגומים ועד להזמת המוצרים נשוא כתב התביעה, ביצע הנתבע מספר הזמנות מהתובעת, בגינם שילם תמורה מלאה. במשך אותה התקופה, התחייבה התובעת מספר פעמים, כי תזכה את הנתבע ותאסוף את הסחורה הפגומה מבית העסק. לאחר שהתברר לנתבע שאין התובעת עומדת בהתחייבויותיה, חדל מלבצע הזמנות באמצעותה.
מאחר שהמוצרים הפגומים נמכרו ללקוחות, נפגע, לטענת הנתבע, שמו הטוב והמוניטין שצבר. הפסד ההכנסות בגין אובדן לקוחות שחדלו מלרכוש מהנתבע מוצרים לאחר רכישת מוצרי "ריצפז" פגומים, נאמדה ע"י הנתבע בסך 100,000 ₪.
הנתבע הכחיש את הטענות ולפיהן נקלע לקשיים כלכליים. לגישתו, אין הוא חב דבר לתובעת, אלא דווקא לתובעת חוב כלפיו.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בתשתית הראייתית שהונחה בפני והתרשמתי מעדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל.

ראשית, למרות שבישיבת ההוכחות ובסיכומי ב"כ הנתבע הועלו לראשונה טענות כנגד הזמנת המוצרים, הנתבע לא חלק בתצהירו על ביצוע ההזמנה ("מאז עניין הסחורה הפגומה של ריצפז, ועד להזמנת המוצרים נשוא כתב התביעה, ביצעתי מספר הזמנות מהנתבעת...", סעיף 6 לתצהיר הנתבע).
ב"כ הנתבע טען בסיכומיו כי החתימה המופיעה על גבי תעודת המשלוח אינה חתימתו של הנתבע, אך האמור לא נטען ע"י הנתבע בכתב ההגנה, בתצהירו או בעדותו. ההפך הוא הנכון, הנתבע אישר שתעודת המשלוח נמסרה לידיו (פרוט' 05/02/13, עמ' 10, ש' 25) ולא הכחיש כי חתם על תעודת המשלוח, אך טען שאינו יודע אם החתימה המופיעה על גביה "מקורית" (פרוט' 05/02/13, עמ' 11, ש' 28-29), טענה שהועלתה לראשונה במעמד העדות.

הנתבע לא טען בתצהירו או בכתב ההגנה שהוגש מטעמו, כי המוצרים לא הוזמנו או שהסחורה לא סופקו לעסקו ומכאן, שהתובעת עמדה בנטל המונח לפתחה להוכחת תביעתה.

טענות ההגנה שנטענו ע"י הנתבע ולפיהן, אין הוא חייב מאומה לתובעת, מהוות, כפי טענת בא-כוחו בסיכומיו, טענות "הודאה והדחה" וטענות קיזוז, המעבירות את הנטל להוכחתן לכתפיו (ר' פרוט' 05/02/13, עמ' 17, ש' 2):

"המדובר בסיטואציה בה מודה הנתבע בעובדות המהותיות של עילת התביעה, אך מציין עובדות נוספות אשר בעטיין גורס הוא כי התובע אינו זכאי לסעד המבוקש. במצב זה מוטל על הנתבע נטל השכנוע לגבי העובדות "המדיחות" הנטענות על ידו. כאשר הוא אינו מרימו, מתקבלת גרסת התובע, שכן הנתבע הודה בה... כאשר טוען הנתבע כי שוחרר מחיובו החוזי, עליו הנטל להוכיח זאת" (ראו ע"א 530/89 בנק דיסקונט נ' נופי, פ"ד מז(4) 116, 124-123)" (ע"א 11100/02 רונן חצור ואח' נ' עו"ד ניסים דותן ואח', פורסם בנבו ביום 16/02/04. ר' גם רע"א 296/11 מוחמד נג'אר נ' שאוקי חמדאן עליאן, פורסם בנבו ביום 23/02/12)

"נתבע המחזיק בטענות קיזוז, נושא לא רק בנטל השכנוע אלא אף בנטל הראיה. "במצב דברים זה הנתבע נושא באחריות ל"קיומן" של ראיות להוכחת העובדות הדרושות לעמידה בנטל השכנוע המוטל עליו: הוא רשאי אמנם לסמוך בעניין זה על הראיות שהובאו על ידי התובע או להביא ראיות מטעמו; ברם, אם לא באו בפני בית המשפט ראיות מספיקות- לא יצא הנתבע ידי חובתו" (קדמי, כרך שלישי, עמ' 1542) (ההדגשות במקור)" ת"א (מחוזי ב"ש) 317/94 עו"ד יוסף לילוף נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו ביום 01/09/10, אושר בפסק דינו של כב' בית המשפט העליון בע"א 8046/10 יוסף לילוף נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו ביום 12/02/13).

בתום שמיעת הצדדים ועדיהם ובחינת התשתית הראייתית שהונחה בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבע לא עמד בנטל המונח לפתחו להוכחת טענותיו, מכל אחת מהסיבות שלהלן: